על דוגמה אישית, ילדים ותזונה נכונה

השבוע ביקרתי בקופ"ח אצל רופאת המשפחה שלי.

הרופאה שלי היא גם רופאת ילדים, ומבקרים אצלה במרפאה הרבה ילדים חמודים.

בזמן שישבתי בחדר הרופאה שמתי לב, שעל השולחן במרפאה

מונחת קופסה עם סוכריות בצבעים זרחניים.

הילדים שמגיעים למרפאה מקבלים סוכריות צבעוניות.

ואני שואלת - למה?

למה ילדים חולים צריכים לקבל מנה של סוכר וצבעי מאכל?

אצלי בקליניקה יש על השולחן קערה עם פירות.

למה?

כי כשהפירות חשופים על השולחן יש סיכוי גדול יותר שאני אוכל אותם,

ובגלל שקערת פירות מעודדת את הילדים החמודים שמבקרים אצלי לאכול בננה או תפוח או קלמנטינה,

ובגלל שדוגמה אישית היא האמצעי הכי מוצלח כדי לחולל שינוי בהתנהגות של ילדים.

אז אם אתם רוצים שהילדים יאכלו יותר פירות,

תדאגו להשאיר אותם במקומות גלויים, היכן שהילדים נמצאים.

מכירים עוד דרכים לעודד ילדים לאכול פירות? מוזמנים לספר בתגובות.